מאת: תאי אוסטר - מפיקה ומדריכת טיולים מיוחדים ליפן ומרצה בהומור על תרבות יפן

אז זהו שביפן אין עונה לפסטיבלים.
כל חג או גימיק מצית את הדמיון היפני והופך לארוע.
אינסוף של פסטיבלים נחגגים בארץ השמש העולה.
אותם היפנים הרציניים המוכרים לנו בחליפות 3 חלקים ומבלים רוב זמנם בעבודה,
מחליפים
את "עורם" ליום או יומיים. עוטים תלבושות צבעוניות .יוצאים לרחובות,למקדשים
או ליערות וחוגגים בתופים ובמחולות.
חבורות של עשרות גברתנים נהנים מטעם החופש,השינוי,האבסורד.
נושאים על כתפיהם במות
עליהם מתנוססים מקדשי-מעט או דמויות של נושא הארוע .

אנחנו נוחתים בנאריטה ונוסעים הישר לפסטיבל מיוחד שהוא אטרקציה ,
 שהרבה יפנים לא יאשרו בכלל שקיימת.
הארוע נחגג יום אחד בשנה ומה לעשות שיצא בדיוק עם הגעתנו ליפן.
בגשם זלעפות האוטובוס מחליק לכיוון קאוואסאקי-בירת הפסטיבל.
אי אפשר לוותר על האטרקציה.
ירדנו אל תוך המון רב ממתין עם מטריות. בקושי אפשר היה להבחין במקדשי המעט,עליהם מונחים
גזעי עץ ענקיים, מפוסלים ל...אברים פאליים צבועים בורוד.
הקהל השקט מתקדם לעבר ה"מונומנטים" ,סבלני וממתין לכוהני המקדש (כן,זה בהחלט מקדש דתי...) שילכו בראש התהלוכה,
נושאים על כתפיהם מבנים מקושטים עם העצמים הצבעוניים המקודשים.
חג הפריון היפני הזה החל בסיפור אגדה לפני מאות שנים
לפיו אהובתו של אציל יפני מצאה דרך מעניינת להפטר ממי שכפה עצמו עליה.
תפילותיה לקאמי (הרוחות היפניות) נענו בכך שצמחה שן באיבר מינה...וההמשך מובן.
מאז הפך המקדש  מקור משיכה דוקא לנשים המתפרנסות מזנות שמתפללות לפרנסה טובה ,
אך באותה נשימה, גם לזוגות המבקשים פריון ובאים גם עם ילדיהם לארוע המכונן.
נהנינו מסוכריות וארטיקים בדמות האברים הידועים
 והשמחה היתה גדולה,למרות דמעות הגשם.
 
זאת טעימה מפסטיבל אחד מיני רבים. בפוסטים הבאים אשתף אתכם במיוחדים לא פחות.
מסורתים ,חקלאיים ובעיקר מודרנים והזויים.
 וכמובן בעוד נושאים מרתקים שכולם יפן.
סיונארה!